החלטה בתיק ת"א 52032-01-13

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 15.1.12.  בגין התאונה, המהווה גם תאונת עבודה, התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן  - המל"ל). 

ועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה לתובעת 0% נכות.

התובעת ביקשה לעיין מחדש בהחלטה לפיה אין מקום למינוי מומחה רפואי.

במקרה זה, קביעת הועדה הרפואית מטעם המל"ל הינה קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים).

יש לראות את הבקשה המונחת בפני כבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, וזאת בהתאם לסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

ברע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815 נקבעו השלבים הדיוניים לעניין בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת נכות על פי דין. על בית המשפט לבחון בתחילה האם על פי המסמכים הרפואיים המוגשים לפניו, הוא מתיר הבאת ראיות לסתור. לאחר מכן ייקבע, האם הקביעה על פי דין אכן נסתרה, וזאת על יסוד החומר הרפואי המונח בפניו, לרוב על פי אותן ראיות ששימשו אותו בשלב הראשון. כך יתכן, כי מסמכים וראיות שיהיה בהם די כדי להתיר הבאת ראיות לסתור, לא יהיה בהם די לצורך החלטה שהקביעה על פי דין אומנם נסתרה. אם נקבע, כי הקביעה על פי דין נסתרה, אזי ימונה מומחה רפואי לצורך קביעת דרגת הנכות.

כך גם נקבע, כי על בית המשפט להקפיד עם המבקש להביא ראיות לסתור, שכן הבאת ראיות לסתור תותר רק בנסיבות חריגות (ראה, לדוגמא: ר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505; ר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו פתייה, פ"ד לט(4) 839).

בין יתר הנסיבות אשר בהן תותר הבאת ראיות לסתור צוינו המקרים הבאים: שינוי במצבו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו על פי דין ועד לדיון בבית המשפט. בנסיבות בהן חלה החמרה במצבו של הנפגע או שהתגלתה בו נכות עקב התאונה, אשר הועדה הרפואית לא נתנה דעתה עליה.

בנוסף לכך נקבע, כי ההיתר להבאת ראיות לסתור על פי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים ניתן במקרים חריגים בהם הליך קביעת הנכות על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או במקרים בהם נפלה טעות עובדתית במהלכו (ראה, לדוגמא: רע"א 3570/01 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' קאסם סואעד, מיום 5.9.2001).

בפסק הדין בתיק ע"א 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 נקבע, כי נוסח סעיף החוק מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית-משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול.

בחינת הקריטריונים שנקבעו בפסיקה מעלה, כי המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר אותם מקרים אשר בהם יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור.

התובעת נבדקה בוועדה הרפואית של המל"ל על ידי אורטופד ונוירולוג.

טענות התובעת מתייחסות למסקנות המומחים הרפואיים שערכו את הבדיקה. טענות כאלו, אינן יכולות לבסס הבאתן של ראיות לסתור את קביעת המל"ל ביחס לנכות (או העדרה).

לא נמצא כל פגם מהותי בהליך במל"ל וכן לא נטענה טענה לשינוי משמעותי במצבה של התובעת.

התוצאות של הבדיקות שנערכו לתובעת, לרבות בדיקות MRI   עמדו בפני הוועדה הרפואית, ונבחנו על ידי הרופאים על רקע הבדיקה שנערכה לתובעת על ידיהם.

השגות התובעת מתאימות להליך של ערר על החלטת הוועדה הרפואית אך אין בהן להצדיק הבאת ראיות לסתור. לפיכך, ככל שהתובעת מתכוונת להגיש ערר, ראוי יהיה להפסיק את התובענה ולחדש התביעה בעת שתתקבל החלטת וועדת הערר. ככל שהתובעת אינה מתכוונת להגיש ערר, יהיה על הצדדים להגיש תחשיבי נזק, קודם למועד הדיון, לפי לוח הזמנים שנקבע בהחלטה מיום 28.2.13.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: